בית הספר להכשרת מטפלים ומורים לרייקי בהנהלת נמרוד קדם

החיפוש אחר מקורות הרייקי

המאמר לאנגלית, ממנו בוצע תרגום זה, ניתן לצפיה באתר של ריצ'ארד ר. ריוורד בכתובת https://www.threshold.ca/reiki/origins2.html

בכותרת המאמר כתוב:

"דוח מסתורין מספר 28 מאת העורך"

"החיפוש אחר מקורות הרייקי"

מהו הטיפול בסגנון אוסואי?"

"הרייקי מיובא מיפן לאמריקה"

"מדווח: שיאומי טקאי"

"בזמן זה באמריקה, ישנו "בום" גדול לגבי מה שנקרא טיפולי רייקי.
זהו ריכוז אנרגיה מהיקום. שיטה זו נולדה ביפן. היא יובאה מחדש ליפן.
הכתב מחפש אחר שורשים מסתוריים אלו."

והמאמר ממשיך

במהלך השבוע השני של חודש מאי, 1997, לימדתי את דרגת רייקי מאסטר לאישה יפנית, שייה פלמינג, אשר אך זה חזרה מביקור משפחתי מיפן. בזמן שהייתה שם, היא עיינה במגזינים יפנים ישנים בבית חברים כאשר נתקלה במאמר הנ"ל על רייקי, אשר פורסם בחודש אפריל, 1986. שמו של המגזין היפני היה "אזור הדמדומים". המגזין, אשר אינו מפורסם עוד, התמחה באישור מידע בנושאים על טבעיים.

שייה צילמה העתק של המאמר (מאחר והחברים לא רצו להיפרד מהמגזין), הביאה אותו חזרה לקנדה כאשר שבה, והראתה לי אותו. כמובן, בהיותו כתוב ביפנית, לא הבנתי את תוכנו, ולכן היא הציעה לתרגם אותו עבורי. אפילו ללא תרגום, הבחנתי במספר תמונות מעניינות המשולבות במאמר. האחת הייתה העתק מדויק של עקרונות הרייקי של אוסואי אשר מופיעים באחד העמודים באתר שלי, רק שבגירסת המאמר הופיעה חותמת מעל שמו של אוסואי. מאוחר יותר גיליתי כי העקרונות המקוריים, אשר מאוחסנים במקדש פרטי עבור אוסואי ביפן, הכילו שתי חותמות אדומות בצד שמאל, מתחת לכיתוב. אולי החותם היחיד המופיע במאמר מאשר את מקוריות ההעתק.

תמונות אחרות מראות אישה יפנית, מיאקו מיטסואי, מדגימה תנוחות רייקי, ברברה ריי ופרסומת לספרה   (אשר לפי הספר "Iyashi No Te" מאת טושיטקה מוצ'יזוקי, תורגם ליפנית על ידי מיטסואי), 6 מסמכים יפנים צרים דומים זה לזה (למעשה תעודות הסמכה לרייקי) אשר ניתנו למאסטר רייקי בשם פומיאו אוגווה (אשר תמונתו מופיעה אף היא).

הכותב, שיאומי טקאי, מתחיל את סיפורו בכך שהוא מספר שהוא פגש אישה יפנית בשם מיאקו מיטסואי אשר גרה בניו-יורק. מיטסואי עזבה את יפן לפני שנים אחרי שאיבדה עניין בעבודתה ביפן בתחום הפרסום (אולי כך הכותב פגש או הכיר אותה). בזמן שהייתה בניו-יורק, מאחר ותמיד בריאותה הייתה רופפת, היא נתקלה ולמדה את אומנות הרייקי (עד לדרגת מאסטר) בבית הספר של ברברה ריי. מסוקרנת לגבי מקורות הרייקי, מיטסואי חזרה ליפן כדי לנסות ולראות מה היא יכולה לגלות.

ביפן, כך אומרת מיטסואי, היא איתרה אית בית משפחתו של אוסואי, אך כשהיא צלצלה בפעמון השער, המשפחה סירבה לדבר עמה על מיקאו אוסואי, בטענה שזה מנוגד לרצונות אבותיהם לדבר עליו. לאחר זאת, רמקול האינטרקום השתתק. התברר כי זו הייתה משפחתה של ביתו של אוסואי, אשר ככל הנראה דרכיה נפרדו מדרכי אביה.

לאחר מכן מיטסואי נפגשה עם אדם בשם מוצ'יזוקי (אפשרי שהוא מחבר הספר "Lyashi No Te") אשר היה נשוי לאישה שאביה נקרא מ.י. בכתבה (או פ.י.). מתברר שמ.י. היה מנהל של בית ספר יסודי ולמד רייקי בגלל זה. כעת ידוע גם שמיטסואי לימדה את אחד המכרים של מוצ'יזוקי, ככל הנראה אחרי שלמדה ממאסטר יפני אחר, גורו מיאזאקי, תלמיד של תלמיד אחר של אוסואי, טושירו אגוגי.

לפי דברי כותב המאמר, בחלקת הקבר של אוסואי (הממוקמת במקדש בטוקיו) ישנה מצבת זכרון עליה כתוב שאוסואי היה באירופה ובסין. יום אחד הוא הלך להר קוראמה (ליד קיוטו) כדי ליטול על עצמו "אישיו גואו" (משהו כמו אימון משמעת בן 21 יום). הוא התעורר עם הידע על שיטת הרייקי. אז, בחודש אפריל 1922, הוא ייסד את אגודת הרייקי בהאראג'וקו, טוקיו.

המידע אשר על מצבת הזכרון מסביר גם שבשנת 1923 אוסואי עזר לאנשים אשר נפגעו ברעידת אדמה. לאחר מכן, שמו של הרייקי התפשט בין האנשים. בשנת 1926 הוא עבר לרובע נקאנו שבטוקיו. אוסואי מת בעיר פוקו-יאמה (Fuku Yama) שבאזור הירושימה ב-9 במרץ, 1926.

על חלקת הקבר אל אוסואי, נאמר במאמר, שהיא ממוקמת במקדש סאיהוג'י (Saihoji) שבמחוז נקאנו בטוקיו. שייה ביקרה במקדש זה והוא למעשה ממוקם ברובע סוגינאמי בטוקיו (בסמוך לרובע נקאנו).

המקדש ממוקם ברחוב אומסטו (Umesato) מספר 56-4-1, בסוגינאמי-קו (Suginami-Ku), טוקיו על פי ארג'ווה פטר, מחבר "אש הרייקי". קצת לאחר שלמדתי על מיקום זה, רייקי מאסטר עמית יצר קשר עם ידיד ביפן, וקצת לאחר מכן קיבלתי תמונות מאתר הקבר (בתודה לג'ולנטה פירה, רייזה ומסאיוקי סאיונג'י ושייה פלמינג), ומיקמתי אותם באחד העמודים באתר שלי.

כותב מאמר טוען כי מיטסואי אינה יכולה לאמת את הסיפור האמריקאי לפיו אוסואי היה נוצרי. כשמיטסואי חזרה לניו-יורק, הכותב החליט להמשיך במחקרו.

(הערה מעניינת: לייט ואדונאה, שני מאסטרים ברייקי מארה"ב הודיעו לי יומיים אחרי שקיבלתי את המאמר היפני שהם קראו לאחרונה מאמר יפני בגליון של בטאון רייקי משנת 1986, עלון חדשות המפורסם על ידי "טכניקת קרינה" (שיטת הרייקי של ד"ר ברברה וובר ריי). המאמר דיבר על מיאקו מיטסואי ועל ביקורה ביפן בשנת 1985. מאחר ומיטסואי מתרגלת רייקי בשיטת "טכניקה הקרינה", ללא ספק היא העבירה את אשר למדה מברברה ריי, ולכן המעבר משלוש דרגות לשבע דרגות בשיטת לימוד זו).

המאמר היפני ממשיך ואומר שהמחבר עקב אחר הרמזים של מיטסואי והלך לפגוש את מוצ'יזוקי בשיזואוקה ובאמצעותו פגש את פומיאו אוגווה. קרוב משפחה של פומיאו, קיוזו אוגווה, היה מנהל של ארגון הרייקי, אשר המחבר מכנה בשם Usui Reiki Ryoho Gakai (המילה האחרונה משמעותה "מכון", "קבוצה" או "אגודה"). קיוזו אוגווה היה המורה של אביו החורג של מוצ'יזוקי, מ.י. (קיוזו אוגווה ידוע כעת כאחד התלמידים של אוסואי. בנוסף, לארג'ווה פטר נודע שפומיו היה בנו החורג של קיוזו).

פומיאו אוגווה אמר שלמד רייקי גם מקיוזו וניתנה לו הדרגה הגבוהה ביותר: ריי-ג'ו. אוגווה אמר כי נאסר עליו לספר כיצד ניתן להשיג דרגה זו. הוא אמר גם שהשיטה של אוסואי בימיו של קיוזו היתה קשה יותר מאשר השיטה המקובלת בשנת 1986. היו בשיטה שש דרגות, כשדרגה 6 היא הנמוכה ביותר. הדרגות הן:

דרגה 6 – דאי לוקו טו (Dai Loku Tou)
דרגה 5 – דאי גו טו (Dai Go Tou)
דרגה 4 – דאי יון טו (Dai Yon Tou)
דרגה 3 – דאי סאן טו (Dai San Tou)

דרגה 2 – אוקו דן זן-קי (Oku Den Zen-Ki) (שלב ראשון)
דרגה 1 – אוקו דן קוא-קי (Oku Den Koe-Ki) (שלב שני)

"אוקו דן" משמעותו גבוה ביותר, מאסטר או דרגה סודית. רק מעטים למדו עד לדרגת אוקו דן. בנוסף יש גם דרגה הנקראת שינפי דן (השיטה האלוהית הסודית). אוסואי לימד דרגה זו לשלושה תלמידים בלבד: טאקאטומי (הנזכר בספר "Iyashi No Te" משנת 1995), וואנאמי ווואטאנאבה הנזכרים במקום אחר כחברים טובים של אוסואי. כל השלושה שימשו כיושבי ראש של ארגון הרייקי).

עם קבלת תואר זה, פומיאו אוגווה קיבל ריי-ג'ו (Rei Ju) (כיוונון או מילולית "פתיחת הצ'אקרה לקבלת האנרגיה הקוסמית"). הוא אמר כי הייתה אגודה של ריי-ג'ו אשר לפעמים התכנסה ולמדה יחד. אחת לחודש, במקומות רבים ביפן, היו הרצאות בנושא רייקי ולאחר מכן, כל מי שנכח יכול היה ללמוד את השיטה תמורת 400 עד 800 ין יפני.

אחת התמונות במאמר הראתה את כל ששת תעודות הרייקי של פומיאו אוגווה, כאשר בכל אחת מהן מוצגת הדרגה, תאריך הקבלה שלה, שמו של פומיאו וחותמו האישי של קיוזו אוגווה. נקודה מעניינת היא תאריכי התעודות. פומיאי קיבל את כל הדרגות בטווח של 14 חודשים. אולי היה זה בגלל שאביו היה גם המורה שלו או בגלל העובדה שהמלחמה עוד המשיכה. או אולי בגלל שזה היה רגיל באותה תקופה.

התאריכים על התעודות של פומיאו אוגווה

דרגה 6 – 18 בספטמבר, 1942
דרגה 5 – 18 באוקטובר, 1942
דרגה 4 – 18 בנובמבר, 1942
דרגה 3 – 18 בינואר, 1943
דרגה 2 – 18 באוקטובר, 1943
דרגה 1 – 18 בנובמבר, 1943

בדרגת שינפי דן למדו איך לאתר מחסומים וחסימות במטופלים באמצעות הידיים (נשמע כמו טכניקת סריקה – Scanning). דרגה זו גרמה גם לשינוי בגוון הדם של המטופל, תיקנה את אופיו של המטופל, ואפשרה ריפוי מרחוק בעזרת תמונה.

המחבר אומר כי נערכה פגישה של ארגון הרייקי באותו שבוע בטוקיו (בשנת 1986). הוא אומר כי בשנת 1926 הארגון ייסד "דת" חדשה, מנהג מקובל באותה תקופה. (אינני חושב שליפנים יש את אותה המשמעות לגבי המושג "דת" כמו שיש לנו במערב, אך הדבר מרמז באופן ברור על ארגון סודי או חברה רוחנית).

אז המחבר ממשיך ומדבר על אוסואי ועל מעסיקו. הוא אומר כי אוסואי היה מזכיר של שינפיי גוטו (Shinpei Gotou). גוטו נולד בשנת 1857 באוואטה-קן (Iwate-ken) שבצפון יפן. הוא היה בוגר בית ספר לרפואה ועבד במשרד הבריאות והרווחה היפני, שם הפך בסופו של דבר לראש המשרד. הוא היה גם שר התקשורת (עד כמה שהייתה תקשורת בתחילת המאה), שר הבית (כמו שר הפנים), ולבסוף ראש ממשלת (או ראש עיר) טוקיו (אין תאריכים לגבי תפקידים אלו). הוא נפטר בשנת 1931. (על פי אחד מחבריו, אשר חי ביפן מעל 10 שנים כחלק מהמשפחה, גוטו בעצם נרצח על רקע התנגדותו לפיקוד הצבא באותה עת). המחבר אינו יודע מתי הפך אוסואי להיות מזכירו של גוטו.

(אם אכן זה היה עיסוקו האמיתי של אוסואי, אזי אחת התלמידות שלי, שייה (Shiya), אמרה שהיו לו לא מעט קשרים והשפעה פוליטית, וקשרים רבים. שייה הסבירה לי שאנשים בדרגות בכירות בממשלה היפנית ובצבא חיפשו בדרך כלל את אלו בעלי הכישורים הפאראנורמלים, לעתים קרובות כדי לדעת את העתיד – נשמע כמו בבית).

המחבר ממשיך ואומר שאוסואי היה איש הצווארון הלבן, איש עסקים, אך לא נתגלה דבר בקשר לזמן שבו התחיל לעסוק ברייקי. בסביבות 1920 נוסדו ביפן "דתות" רבות (או ארגונים רוחניים). בין המנהיגים החדשים, מוריהיי טנאקה (Morihei Tanaka) ייסד את "דיי ריי דו" (Dai Rei Do). איש זה היה בקיא בתחום ריי ג'יטסו (Rei Jitsu) (שימוש ב"רוח"), ואנשים רבים התעניינו בכך.

"דת" אחרת הייתה "אומוטו קיו" (Omoto Kyo). הגורו הגדול של שיטה זו היה אוניסאבורו דייגוצ'י (Onisaburo Deiguchi). הוא היה בעל חוש שישי, יכולת לצפות את העתיד, וכתב על כך 72 ספרים. הוא היה גם מטפל ומרפא ואחד הספרים שכתב נקרא בשם "איך לרפא את עצמך על ידי מזון ויכולות רוחניות". (על פי שייה, אימה הכירה את דייגוצ'י באופן אישי).

על פי דברי המחבר, תלמיד מפתח ובעל עצמה של דייגוצ'י, בשם מוקיצ'י אוקדה (Mokichi Okada), ייסד "דת" נוספת בשם "סה קאי קיו סיי קיו" (Se Kai Kyu Sei Kyo). "דת" זו גם היא השתמשה בריי-ג'ו (דרגת הרייקי הגבוהה ביותר, על פי אוגווה).

המחבר מעריך כי אוסואי נולד במיה-מה-צ'ו (Miya Ma Cho) אשר במחוז גיפו (Gifo) (בסמוך למחוז קינקי בו נמצאת קיוטו). בסמוך לשם, טנאקה ייסד את דאי-ריי-דו והטכניקה שלו נקראה "ריי-שי-ג'יטסו" (Rei Shi Jitsu) (שימוש באנרגיית החיים לריפוי מחלות) והמחבר חושב שאולי אוסואי שמע על כך. טכניקה זו מאפשרת את היכולת לבצע "סריקה" (Scanning).

לבסוף המחבר אומר שטנאקה היה איש ימין. לאוסואי היו הרבה תלמידים מאנשי הצי היפני וככל הנראה היה יותר ליברל. טנאקה ואוסואי הפרידו את דרכיהם.

לסיכום, המחבר אומר כי הוא ימשיך בחקירתו זו במאמר שעתיד לבוא.

מומלץ לשתף. החברים יודו לכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *