אוסואי הציג ארבעה סמלים במערכת הרייקי שפיתח. סמלים אלו אוסואי השאיל ממקורות עתיקים ושילב אל תוך הרייקי. הסמלים עצמם אינם מסתוריים כפי שהם נראים. הם נוצרו מכתב קאנג'י יפני, מה שאומר שהם בעצם מילים יפניות. את שמות הסמלים ניתן למצוא בכל מילון יפני/אנגלי.
שני הסמלים הראשונים שונים במקצת. בעוד ששמם הוא יפני, הסמלים עצמם עשויים להיות שמאניים או שילוב של סנסקריט וקאנג'י יפני. היה זה מנהג של הנזירים היפנים לשלב לפעמים סנסקריט עתיקה עם קאנג'י יפני בכתיבה ובסמלים כך שנראה שצורת הציור של שני סמלים אלו הושפעה מכך.
במאמר עצמו נמנעתי מלציין את שמות הסמלים וכן להציג את אופן ציורם. תלמידי רייקי שמכירים את הסמלים יוכלו להשלים את השמות והציורים בעצמם.
הערה: הקוד המתחיל באות N המופיע בטבלאות בהמשך הנו קוד "נלסון" – קוד סטנדרטי למספור אותיות קאנג'י, אשר נמצא בשימוש ברוב המילונים.
הכתב ביפן
בכתב היפני מבדילים בין שלושה סוגי כתב:
- כתב קאנג'י ישן – כתב סימנים שמקורו בכתב הסיני. היה בשימוש לפני מלחמת העולם השניה.
- כתב קאנג'י חדש – נמצא בשימוש החל ממלחמת העולם השניה.
- כתב קאנה (Kana) – כתב פונטי שפותח ביפן במאה התשיעית ונכתב בשילוב עם קאנג'י. הוא כולל 48 סימנים, כשכל סימן מבטא הברה אחת. כתב זה התפתח בשתי מערכות מקבילות – הירגאנה (Hiragana), שנכתב בקווים מעוגלים, וקטקאנה (Katakana), שנכתב בקווים ישרים, בדומה לאותיות דפוס.
לדוגמה, המילה "רייקי" כתובה בשלושת הסגנונות.
קאנג'י ישן
קאנג'י חדש
קאנה
מקורם האפשרי של סמלי הרייקי
במקדש סאן-מון (San-Mon) אשר למרגלות הר קוריימה, נמצאים עד היום בשימוש שלושה סמלים מקודשים.
האחד הוא סמל האהבה, השני הוא סמל הכוח והשלישי – סמל האור.
בתמונה משמאל ניתן לראות מאחורי הפסל את שלושת הסמלים. בצד ימין – סמל האהבה (Senju-Kannon), בצד שמאל – סמל הכוח (Mao-son) ומאחורי ראש הפסל נמצא סמל האור (Bishamon-ten).
שלושת הסמלים דומים במשמעותם לשלושת הסמלים הראשונים של הרייקי ואחד מהם (סמל האהבה) אף דומה בצורתו לסמל השני של הרייקי.
באותו מקדש ישנה התייחסות לאל כל יכול, מקור כל הבריאה, בשם סונטן (Sonten). המילה סונטן מבוטאת בכתבים של אותו מקדש באמצעות אותם סימני קאנג'י שמרכיבים את הסמל הרביעי.
הסמל הראשון - סמל העוצמה והכוח
מקור הסמל הראשון של הרייקי הוא בתרבויות שונות במזרח, אשר הספירלה היא מרכיב נפוץ בהם. ישנם שני סוגים של ספירלות; עם כיוון השעון – מפזרת אנרגיה, ונגד כיוון השעון – מרכזת אנרגיה.
הסמל מורכב משלושה קוים: הראשון, אופקי, משמאל לימין, מסמל את השמיים או היקום שממעל. השני, אנכי, מלמעלה למטה, מסמל הורדה של ה"למעלה" לכיוון מטה, והשלישי, הספירלה נגד כיוון השעון, מסמלת את מרכוז האנרגיה. צורת ציור הסמל כולו מרמזת על תפקידו.
שם הסמל מורכב משתי מילים יפניות. שתי ההברות הראשונות הן המילה הראשונה, וההברה השלישית היא המילה השניה.
התרגום המילולי של שם הסמל הוא "לתקן באמצעות הרוח".
הפירוש המקובל של הסמל, "הורד את הכוח לכאן", הוא בעצם תיאור של תפקיד הסמל.
הסמל השני - הסמל הרגשי/נפשי או סמל ההרמוניה
מקורו של סמל זה הוא, כנראה, הריי (Hrih), הסמל הראשי הנמצא בבסיסו של פסל האמידה בודהה היפני (Amida Buddha). אותו סמל משמש גם כסמל האהבה במקדש סאן-מון.
הקטע הבא נלקח מספר על קליגרפיה מקודשת (Sacred Calligraphy of the East) מאת ג'ון סטיבנס (John Stevens). מאחר ואוסואי לא רצה להעתיק את הסמל המקודש, הוא שינה אותו במעט, צייר חצאי עיגולים במקום הנקודות 8 ו-9 , חיבר למשיכת מכחול אחת את כל הקווים 1 עד 5 ואיחד את קווים 6 ו-7 לקו אחד. או, שהסמל השני הוא פשוט סגנון ציור אחר של סמל זה.
אותו סמל נמצא גם על עמודי תפילה הנפוצים בבתי קברות ביפן, וניתן לראות אותו על אחד מהם, מאחורי קברו של אוסואי.
שמו של הסמל מורכב משתי מילים יפניות. ההברה הראשונה היא המילה הראשונה וההברות השניה והשלישית הן המילה השניה.
התרגום המילולי של שם הסמל הוא "הרגל נפשי" או "תכונה מנטלית".
הסמל השלישי - סמל הריפוי מרחוק או סמל האחדות
סמל זה מורכב מחמש מילים יפניות הכתובות בכתב קאנג'י ישן – כתב יפני שהיה בשימוש עד למלחמת העולם הראשונה.
אוסואי שילב את אותיות הקאנג'י, בהניחו אותן זו על זו כך שהחלקים הזהים יחפפו, וכן התעלם מחלק מהקווים.
שמו של הסמל מורכב מחמש מילים יפניות.
התרגום המילולי של שם הסמל הוא "תודעה נכונה היא מקור הכל".
הפירוש המקובל של הסמל, "האלוהי שבי פוגש את האלוהי שבך", מתאר את פעילותו של הסמל.
הסמל הרביעי - סמל המאסטר
סמל זה מורכב אף הוא מאותיות קאנג'י ישן, אשר נכתבו בצורתן המקורית, אך עוותו במשך הזמן. יש הטוענים שעיוות זה נגרם עקב אי שימוש של טקאטה בסמל זה מאז הסמכתה למאסטר, בשנת 1938, ועד שהתחילה ללמד ולחנוך, לאחר שנת 1970.
שמו של הסמל מורכב משלוש מילים יפניות.
התרגום המילולי של שם הסמל הוא "האור הגדול".
סמל המאסטר מופיע בצורתו המקורית כחלק מסמל בגושינטאי (Goshintai) – מגילה מקודשת של דת הג'והרי (Johrei).
סיכום
כל המידע האמור לעיל מראה על כך שסמלי הרייקי של אוסואי לא היו ייחודיים לרייקי של אוסואי. הם היו קיימים לפני שאוסואי עשה בהם שימוש.
בנוסף, היות והסמלים הם יפניים, לא סביר שאוסואי גילה אותם בסוטרות שהיו כתובות בסנסקריט, כפי שסוברים אחדים. יותר סביר שהוא הכיר את הסמלים מהזן בודהיזם או מקבוצות אחרות איתן למד.
מדוע בחר אוסואי להשתמש דווקא בסמלים אלו? – את זאת לא נדע אולי לעולם…
שימושים של סמלי הרייקי במקומות אחרים
בתמונות הבאות תוכלו לראות שלטים עכשוויים בהם מופיעים שמות הסמלים.
שם הסמל הראשון כתוב בכתב קאנה, בעוד ששמות שלושת הסמלים האחרים כתובים בקאנג'י. אגב, בשורה התחתונה, ארבעת הסימנים הראשונים (משמאל לסימן =) הם שמו של מיקאו אוסואי, כפי שהוא נכתב ביפנית.
מקורות
לצורך מאמר זה השתמשתי במקורות הבאים:
- מילון ללומדי קאנג'י (The Kodansha Kanji Learner's Dictionary) מאת ג'ק הלפרן.
- קליגרפיה מקודשת של המזרח (Sacred Calligraphy of the East) מאת ג'ון סטיבנס.
- מילון הקאנג'י המקוון של ג'ים ברין.
- אנציקלופדיה 98' לסמלים (https://www.symbols.com).
- מאמר של ויליאם ראנד על מקורות הרייקי.
- מאמר של ויליאם ראנד בנושא סמלי הרייקי.
- עבודה של ג'ומנה מדלג' (Joumana Medlej) בנושא מקור סמלי הרייקי.
- מאמר של ריצ'רד ריוורד על סמלי הרייקי.
- האגודה לידידות ולשכת המסחר ישראל-יפן (בגירסתו הקודמת)
- מקורות נוספים ברשת האינטרנט.
| אין להתייחס למסקנות המופיעות במאמר זה כעובדות. המקורות למאמר אמנם אמינים אך ישנן אי התאמות בין מקורות שונים, אשר יכולות להביא למסקנות שונות מאלו שהוצגו במאמר. המידע מיפן ממשיך לזרום כל הזמן ורק כשכל המידע יהיה זמין, נוכל להגיע למסקנות הנכונות. מאמר זה מבוסס על הידע שזמין עד עכשיו, ואנו יודעים שזהו אינו הידע המלא. |