תגית: סיפור זן

מהו טבע הבודהה? (הקוף)

יאנגשאן שאל את זהונגיי, "מהי המשמעות של טבע הבודהה?" זהונגיי אמר, "אספר לך דימוי: זה כמו להכניס קוף לחדר עם ששה חלונות – כאשר מישהו קורא לו, 'סימיאן! סימיאן!' (קוף! קוף!), הקוף מגיב. באותה צורה, כאשר קוראים לו דרך כל ששת החלונות, הוא מגיב." יאנגשאן אמר, "מה קורה כאשר הקוף ישן?" זהונגיי ירד ממקום מושבו, […]

מדוע לא סיפרת לי?

נזיר אחד למד אצל זן מאסטר קאסאן למשך זמן מה. אז הוא עזב אותו על מנת לנדוד למקומות רבים בכדי לחקור אודות זן. הוא לא יכול היה למצוא מקום שהתאים לו. בנוסף, בכל מקום בו ביקר, הוא שמע שקאסאן היה מהולל כאחד הזן מאסטרים הגדולים ביותר. לכן, הנזיר חזר אל קאסאן ושאל אותו: "בכל מקום […]

משתמשים בכל יום אך לא מכירים

כאשר גנשה שיבי, זן מאסטר סיני, וגנרל בצבא אכלו עוגה ביחד, הגנרל שאל: "מהו הדבר שמשתמשים בו בכל יום אך אינו ידוע? המאסטר הגיש פרוסת עוגה לגנרל ואמר לו: "אכול פרוסת עוגה זו". הגנרל אכל את פרוסת העוגה וחזר על השאלה. המאסטר ענה: "זה מה שמשתמשים בו בכל יום ואינו ידוע."

הר ומים

צ'ינג-יואן, זן מאסטר סיני, אמר פעם: לפני שלושים שנה, לפני שלמדתי זן, ראיתי הר כהר ומים כמים. מאוחר יותר, כאשר עקבתי אחר ההדרכה של המורה, נכנסתי לשער הזן וראיתי שההר אינו הר ומים אינם מים. כעת, כאשר אני בעולם של הנאה, שלווה ושקט, שבו הכל כמות שהוא, אני רואה שהר הוא רק הר ומים הם […]

תודעת יומיום

יום אחד מאסטר מזרם וינאייה שאל את המאסטר זן: "איך צריך לתרגל את הטאו?" הזן מאסטר השיב: "אכול כאשר אתה רעב ושן כאשר אתה עייף." הוינאייה מאסטר ענה: "רוב האנשים עושים זאת." הזן מאסטר הסביר: "לא, לא, ממש לא. כאשר הם אוכלים, הם לא רוצים רק לאכול אלא חושבים על דא ועל הא. כאשר הם […]

צ'או-צ'ו מבקש הכוונה

נזיר הלך בדרך ופגש אישה זקנה. הוא שאל: "הייתי רוצה לדעת איזו דרך מובילה אל צ'או-צ'ו. האם תוכלי לכוון אותי?" האישה הזקנה השיבה: "לך ישר, אל תפנה ימינה או שמאלה." כאשר הנזיר פגש את צ'או-צ'ו, הוא אמר: "בדרכי לכאן פגשתי אישה זקנה, נראה שהיא מבינה זן טוב מאוד". צ'או-צ'ו אמר: "תן לי לראות את האישה […]

עוד אבק

יום אחד, כאשר מאסטר הזן המבריק צ'או-צ'ו טאטא את חצר המנזר, שאל אותו אדם: "מנזר זן אמור להיות נקי וטהור. מדוע אם כך יש אבק לטאטא?" צ'או-צ'ו ענה: "האבק מגיע מבחוץ". ביום אחר, כאשר המצב היה דומה, שאל אותו נזיר: "אדוני, אתה אדם בעל הבנה, מדוע עדיין יש לך אבק?" צ'או-צ'ו ענה: "ראה! שוב עוד […]

אינני מסתיר דבר

יום אחד הואנג סאנקו, מלומד קונפוציוניסטי שאל את הוי-טאנג טסו-סין (1025-1100), מאסטר צ'אן סיני: "מהי המשמעות הגדולה של דרך הבודהה?" הוי-טאנג ענה: "קונפוציוס אמר פעם – 'אני לא מסתיר ממך דבר'. הזן, אף הוא, אינו מסתיר ממך דבר. האם אתה מבין את הדבר?" סאנקו אמר: "לא. אינני מבין". "לכן", אמר הוי-טאנג, "עקוב אחרי אל הצד […]

הנזיר ופסל העץ

פעם אחת חי נזיר שהעריץ מאוד את הבודהה. הנזיר היה נחוש בדעתו להגיע להארה (להבין את האמת). הוא נהג לשבת במנזר לפני פסל עץ של בודהה ולמדוט. חודשים רבים חלפו, והנזיר המשיך במדיטציה. הוא לא הפחית ממאמציו אפילו לרגע קט. לבסוף הוא הגיע להארה, היה זה בחורף, ומסביב היה כל כך קר. הוא קצץ את […]

בודהה ובודהיסטווה

יום אחד ניגש אדם לאיש זקן ושוטה ושאל: – "איך תגדיר בודהיסטווה?" – "בודהיסטווה הוא אדם שלא ישקע כאשר יהלך על מים ולא יכווה כאשר ילך דרך אש." – "ואיך תגדיר בודהה?" – "בודהה הוא אדם שלא ישקע כאשר יהלך על מים ולא יכווה כאשר ילך דרך אש." – "אם כך, מה ההבדל בין בודהיסטווה […]

הריקות של סובהוטי

סוּבְּהוּטִי היה תלמידו של הבודהה. היה ביכולתו להבין את עוצמתה של הריקות, ששום דבר לא קיים מלבד יחסיו של הדבר עם אובייקטיביות או סובייקטיביות. יום אחד, בהיותו בריקות מרוממת, סובהוטי נח בצילו של עץ כאשר פרחים החלו לנשור על פניו. "אנו מברכים אותך על הרצאתך בנושא ריקות", לחשו האלים לסובהוטי. "אבל לא דיברתי על ריקות", […]

בודהה

בטוקיו, בתקופת הקיסר מאיג'י, חיו שני מורים חשובים בעלי תכונות שונות. האחד, אוּנְשוֹ, מורה לשינגון, מילא אחר עקרונות הבודהה בקפדנות. הוא מעולם לא שתה משקאות משכרים, וכן לא אכל מעולם לאחר השעה 11 בבוקר. המורה האחר, טַנְזָן, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה הקיסרית, מעולם לא התבונן בעקרונות. בכל פעם שרצה לאכול – אכל, ובכל פעם שהרגיש עייף […]

להפתיע את המאסטר

התלמידים במנזר הביעו יראת כבוד לזקן הנזירים, לא בגלל קפדנותו אלא בגלל שנראה היה ששום דבר לא יכול היה להרגיזו או להטרידו. הם ראו אותו כמסתורי ואפילו מפחיד מעט. יום אחד החליטו התלמידים להעמידו למבחן. קבוצה מהם התחבאו במהירות בפינה אפלה של אחד האולמות והמתינו לנזיר שיעבור בקרבת מקום. בתוך דקות הופיע האיש הזקן, נושא […]

האיש הקדוש

פעם פשטה שמועה באזורי הפרים על איש קדוש וחכם אשר התגורר בבית קטן על ראש הר. איש אחד מהכפר החליט לצאת למסע ארוך וקשה על מנת לבקרו. כאשר הגיע אל הבית, הוא פגש במשרת זקן אשר ברך אותו בפתח הדלת. "אני רוצה לפגוש את האיש הקדוש", אמר למשרת. המשרת חייך והוביל אותו אל פנים הבית. […]

קול השתיקה

ארבעה נזירים החליטו למדוט בשתיקה ללא דיבור למשך שבועיים. עם רדת הלילה ביום הראשון, החלה להבת הנר להבהב ואז כבתה. הנזיר הראשון אמר, "הו לא!, הנר כבה." הנזיר השני אמר, "האין אנו אמורים לשתוק?" הנזיר השלישי אמר, "מדוע אתם חייבים לשבור את השקט?" הנזיר הרביעי צחק ואמר, "הא! אני היחיד שלא דיבר."

רוצה את אלוהים

נזיר היה מודט על גדת נהר כאשר ניגש אליו איש צעיר והפריע לו. "מאסטר, אני רוצה להיות תלמידך", אמר האיש. "מדוע?", חקר הנזיר. האיש הצעיר חשב לרגע ואז ענה, "בגלל שאני רוצה למצוא את אלוהים". המאסטר זינק ממקומו, אחז בצעיר בצעיפו, גרר אותו אל הנהר והכניס את ראשו אל מתחת לפני המים. לאחר שהחזיק אותו […]

טבע הדברים

שני נזירים היו רוחצים את קערותיהם בנהר כאשר הבחינו בעקרב שנפל למים והחל לטבוע. אחד הנזירים מיד הושיט את ידו, משה את העקרב מהמים והניח אותו על גדת הנהר. תוך כדי כך נעקץ על ידי העקרב. הנזיר חזר לרחוץ את קערתו ושוב נפל העקרב למים. הנזיר הציל את העקרב ושוב נעקץ. הנזיר השני שאל אותו, […]

סוּי-ווֹ וקול מחיאת כף אחת

סוּי-ווֹ, תלמיד של חקואין, היה מורה טוב. יום אחד תלמיד אחד בא אליו והוא נתן לו קואן (חידת זן), "שמע את קולה של מחיאת כף יד אחת". התלמיד נשאר שלוש שנים, אך לא יכול היה לעבור את המבחן. לילה אחד הוא בא אל סוּי-ווֹ בדמעות. "עלי לחזור לביתי בבושה", הוא אמר, "בגלל שלא יכלתי לפתור […]

אבן יקרה

אשה חכמה אשר נסעה בהרים מצאה אבן יקרה בערוץ נחל. למחרת היא פגשה נוסע נוסף שהיה רעב, והאשה החכמה פתחה את תיקה וחלקה עמו את האוכל שלה. הנוסע הרעב ראה את האבן היקרה וביקש מהאשה לתת לו אותה. היא עשתה כן ללא היסוס. הנוסע עזב והוא שמח על מזלו. הוא ידע שהאבן שווה מספיק על […]

באמת?

שכניו של זן המאסטר היפני חקואין היו מהללים אותו כאחד אשר חי חיים טהורים. נערה יפנית יפהפיה, אשר להוריה הייתה חנות מכולת, גרה לידו. לפתע פתאום, ללא כל התראה, הוריה גילו כי היא בהריון. דבר זה הכעיס את הוריה. הנערה סירבה להודות מיהו אבי תינוקה, אך לאחר לחצים רבים נקבה בשמו של חקואין. בכעס רב […]

השליח והחרב

לנזיר צעיר, תלמיד זן, ניתנה משימה להעביר חרב יקרה משובצת יהלומים, פנינים ומקושטת בריקועי זהב למנזר בעיר אחרת. התלמיד יצא לדרך חמוש בחרב. כשעבר באזור שומם, שמע מאחוריו צעדי אנשים. הוא הבחין בשלושה אנשים הפוסעים אחריו. לרגע חשש, אך נזכר בסיפור זן על זרים שהם חברים בטרם נפגשו. הוא האט צעדיו וחיכה להם. הם המשיכו […]

עשיר או עני

אדם עשיר לקח יום אחד את בנו לשהות של לילה בביתה של משפחה ענייה מאוד, במטרה להראות לו את החיים של אלה שאין להם הרבה כסף לבזבז. בחזרם הביתה, האב שאל את בנו מה הוא חושב על ההתנסות, והאם למד משהו. הילד ענה: "זו הייתה חוויה מאוד טובה, למדתי המון אבא." "למדתי שלנו יש רק […]

עלבון

סו דונג פו, משורר גדול בתקופת סונג, היה בודהיסט אדוק. חברו הטוב פו יינג, היה מורה זן, מנזר הזן שלו היה על הגדה המערבית של הנהר הינגצה. ביתו של סו דונג פו היה על הגדה המזרחית. יום אחד ביקר סו דונג פו בבית ידידו, אך זה לא היה שם. חיכה לו סו זמן מה, ומשהחל […]

דיון מלומד

במנזר עליו מסופר חיו שני אחים. אחד היה מלומד גדול. השני לא היה חכם במיוחד, ונוסף לכך – בעל מום. הייתה לו עין אחת בלבד. ערב אחד נשמעה נקישה בשער הכניסה. היה זה נזיר נודד. מסורת היא במנזרים בודהיסטיים כי נזיר נודד הרוצה להצטרף למנזר יזמין לדיון פילוסופי את אחד הנזירים. אם ינצח – יתקבל […]

הצייד והאיילה

צייד אחד רצה לצוד איילה והדבר לא עלה בידו. שאל בעצת חכם וזה אמר לו: "לא על ידי רדיפתה תשיג אותה. שים לה דבש ביער והיא תבוא." הניח הצייד דבש ביער והמתין מרחוק. למחרת הניח שוב דבש והתקרב יותר. למחרת הניח שוב דבש והתקרב עוד יותר. למחרת הגיש לה דבש מכף ידו. והיא באה ללקק. […]

הכי טוב

יום אחד צעד בנזאן בשוק ושמע במקרה שיחה בין קצב לבין לקוח. "תן לי את חתיכת הבשר הטובה ביותר שיש לך", אמר הלקוח. "הכל בחנות שלי הוא הטוב ביותר", השיב הקצב. "לא תוכל למצוא כאן חתיכת בשר שהיא אינה הטובה ביותר". ולמשמע מילים אלה זכה בנזאן בהארה.

דבר אינו קיים

תלמיד זן צעיר, ביקר מאסטר זן מפורסם. ברצונו להפגין את הישגיו, הוא אמר: "ככלות הכל, ההכרה, בודהא והישויות הנעלות, אינם קיימים. טבעה האמיתי של התופעה הוא ריקנות. אין כל הבנה, אין אשליה, אין חכמה, אין בינוניות. אין דבר לתת ואין דבר לקבל". המאסטר שישב ועישן בשקט, לא אמר דבר. לפתע הכה בראשו של התלמיד באמצעות […]

שערי גן-עדן

לוחם בשם נובושיגי בא אל מאסטר זן, ושאל: "האם גן העדן והגיהינום באמת קיימים?" "מי אתה?" חקר המאסטר. "אני סמוראי", השיב הלוחם. "אתה, חייל?", צחק המאסטר. "איזה מן שליט יעסיק אותך כשומר? יש לך פרצוף של קבצן". נובושיגי התרגז כל כך שהחל לשלוף את חרבו, אך המאסטר המשיך: "אז יש לך חרב! הנשק שלך חלוד […]

שלוש מסננות

אחד בא לסוקרטס ואמר: "שמעת מה אומרים על הידיד שלך?" "לא", ענה סוקרטס, "אבל לפני שאתה מספר, תגיד לי, האם העברת את השמועה על ידידי דרך שלוש המסננות?" "אילו מסננות", שאל האורח. "הראשונה, מסננת האמת. האם אתה בטוח שהדבר שאתה עומד לספר לי על ידידי הוא אמת?" האורח היסס: "בעצם אני לא בטוח. אני רק […]

גאווה

גואו דזה אי, היה ראש ממשלה בתקופת טאנג, הוא היה בודהיסט נלהב, ולמד בענווה אצל מורה זן מפורסם, יחסי קירבה היו בין השניים, ולא היה צורך במילות נימוסין ביניהם. יום אחד, ערך ראש הממשלה את ביקורו היומי אצל המורה, ושאל אותו: "מורי, איך מסביר הבודהיזם גאווה?" בשמעו זאת, הכחילו פתאום פני המורה, ובנימה של בוז […]

קליפות

שאל הנזיר את המאסטר, "עשרים שנה אני לומד כתבי קודש, עושה כל יום מדיטציה עמוקה, מהרהר בנשגב יומם וליל, ועדיין לא הגעתי להארה. מה עוד עליי ללמוד?" ענה המאסטר, "השאלה היא לא מה עוד עלינו ללמוד או לקחת על עצמנו. השאלה היא מה עוד עלינו להשיל מעצמנו." ברגע זה זכה הנזיר בהארה.

מזג

תלמיד זן בא למאסטר והתלונן: "מאסטר, יש לי מזג בלתי נשלט. כיצד אוכל לרפא זאת?" "יש לך משהו באמת מוזר," ענה המאסטר. "הראה לי." "איני יכול להראות לך את המזג הזה כרגע," ענה התלמיד. "מתי תוכל להראות לי אותו?" "הוא עולה באופן לא צפוי." "אם כך," אמר המאסטר, "זה כנראה אינו הטבע האמיתי שלך. אם […]

אֶשוֹן והנזירים

עשרים נזירים ונזירה אחת, בשם אֶשוֹן, היו מתרגלים מדיטציה עם מאסטר זן אחד. אשון הייתה יפה למרות שראשה היה מגולח ולבושה פשוט. מספר נזירים התאהבו בה בחשאי. אחד מהם כתב לה מכתב אהבה, בו התעקש לפגוש בה ביחידות. אשון לא ענתה. למחרת היום העביר המאסטר הרצאה לקבוצה ובסיומה קמה אשון ממקומה. היא פנתה לכותב המכתב […]

רְיוֹקַאן והגנב

רְיוֹקַאן, מאסטר זן, חי חיים פשוטים ביותר בבקתה קטנה על ראש הר. ערב אחד ביקר בבקתה גנב וגילה שאין מה לגנוב ממנה. ריוקאן חזר ותפס אותו. "באת דרך ארוכה על מנת לבקר אותי," אמר לפולש, "ואל לך לשוב בידיים ריקות. אנא, קח את בגדיי במתנה." הגנב היה מבולבל. הוא לקח את הבגדים והסתלק במהירות. ריוקאן […]

טיפול קבוצתי

במהלכה של ועידה שנתית של פסיכיאטרים, שלושה פסיכיאטרים ישבו לשיחה. "אנשים תמיד באים אלינו עם הבעיות שלהם, עם האשמות שלהם והפחדים", אמר אחד מהם, "אך לנו אין אף אחד לפנות אליו עם הבעיות שלנו. מאחר וכולנו אנשי מקצוע, מדוע שלא נשמע זה את זה עכשיו"? שלושתם הסכימו שזהו רעיון טוב. הפסיכיאטר הראשון התוודה, "אני קונה […]

תיבת העץ

איכר אחד הזדקן עד שלא יכול היה לעבוד יותר ולעבד את שדותיו. לפיכך העביר את ימיו בישיבה על המרפסת. בנו, עדיין עובד בחווה, היה מביט בו מפעם לפעם ורואה את אביו יושב שם. "אין בו תועלת יותר", חשב הבן לעצמו, "הוא לא עושה דבר!" יום אחד הבן היה כל כך מתוסכל עד שבנה תיבת עץ […]

הסיני והאורז

איש אחד הניח פרחים על קבר אשתו כשפתאום הוא רואה סיני שם צלחת מלאה אורז על הקבר הסמוך. שאל האיש את הסיני: "אתה באמת חושב שהמת ייצא מהקבר לאכול את האורז?" ענה לו הסיני: "כן, כשאשתך תצא להריח את הפרחים." מוסר השכל: לכבד את דעותיו של האחר היא אחת התכונות הכי טובות של האדם. בני […]

דו-שיח זן

מורי זן מאמנים את תלמידיהם לבטא את עצמם. לכל אחד משני מקדשי זן היה ילד תחת חסותו. ילד אחד, שהיה הולך להביא ירקות מהשוק בכל בוקר, היה פוגש את הילד האחר בדרכו. "לאן אתה הולך?", שאל האחד. "אני הולך למקום אליו הולכות רגלי", השיב האחד. תשובה זו בלבלה את הילד הראשון שפנה למורה שלו לעזרה. […]

שינוי אמיתי

רִיוֹקָאן הקדיש את חייו ללימודי זן. יום אחד שמע שאחיינו, למרות האזהרות של קרוביו, בזבז את כספו אצל פרוצה. לאור העובדה שהאחיין תפס את מקומו של ריוקאן בניהול נכסי המשפחה ואלו היו בסכנת פיזור, הקרובים בקשו מריוקאן לעשות משהו בנושא. ריוקאן נאלץ לנסוע דרך ארוכה על מנת לבקר את אחיינו, אותו לא ראה שנים רבות. […]

בודהה בשר ודם ויצרן האמבטיות

מאסטרים לזן מעבירים הדרכה אישית בחדרים מבודדים. איש לא היה נכנס כאשר מורה ותלמיד נמצאים ביחד. מוֹקוּרָאי, הזן מאסטר של מקדש קֵנִין בקִיוֹטוֹ, היה נהנה לשוחח עם סוחרים ועם עיתונאים, כמו גם עם תלמידיו. יצרן אמבטיות אחד היה כמעט אנאלפבית. הוא היה שואל את מוקוראי שאלות טפשיות, שותה תה ואז הולך לדרכו. יום אחד, כאשר […]

הסיני השמח

כל מי שמטייל ברובעים סיניים בארה"ב יבחין בפסלים של ברנש בעל גוף הנושא שק פשתן על כתפו. הסוחרים הסינים קוראים לו בשם הסיני השמח או בודהה הצוחק. אותו הוֹטֵיי חי בתקופת שושלת ט'אנג. לא היה לו כל רצון לכנות את עצמו בשם זן מאסטר או לאסוף תלמידים רבים סביבו. במקום זה היה מסתובב ברחובות עם […]

שליטה עצמית

יום אחד התחוללה רעידת אדמה שהרעידה את מקדש הזן וחלקים ממנו אפילו קרסו. נזירים רבים היו מבוהלים עד עמקי נשמתם. כאשר פסקה רעידם האדמה אמר המורה, "כעת הייתה לכם הזדמנות לראות כיצד מתנהג איש זן במצבי משבר. יתכן והבחנתם שלא נתפסתי לבהלה. הייתי מודע למה שמתרחש ומה עלי לעשות. הובלתי אתכם אל המטבח, שהוא החלק […]

בידי הגורל

לוחם יפני גדול בשם נוֹבּוּנַאגַה החליט לתקוף את האוייב למרות שהיה לו רק עשירית ממספר האנשים שהיה לאוייב שמולו. הוא ידע שינצח אך חייליו היו בספק. בדרכו עצר במקדש שינטו ואמר לאנשיו: "לאחר שאבקר במקדש אטיל מטבע. אם יצא 'עץ', אנחנו ננצח, ואם יצא 'פלי', אנחנו נפסיד. אנחנו בידי הגורל." נובוגאנה נכנס למקדש והתפלל חרישית. […]

פשוט לעשות

מאסטר סואנג סאן עודד את תלמידיו לעשות פשוט את מה שהם עושים. הוא אמר, "כאשר אתם אוכלים, רק תאכלו. כאשר אתם קוראים, רק תקראו". פעם אחת תלמיד תפס את סואנג סאן קורא עיתון בזמן האוכל. אמר לו סואנג סאן, "כשאתם קוראים עיתון ואוכלים, רק תקראו ותאכלו".

עת למות

זן מאסטר איקיו היה פיקח אפילו בילדותו. למורה שלו היתה כוס תה יקרה, חפץ עתיק ונדיר. פעם קרה שאיקיו שבר את הכוס והיה אובד עצות. בשמעו את קול צעדיו של מורו, הוא החזיק את שברי הכוס מאחורי גבו. כאשר המאסטר הופיע, איקיו שאל: "מדוע אנשים צריכים למות?" "זהו דבר טבעי," הסביר המאסטר הזקן. "כל דבר […]

תשובתו של האיש המת

כאשר מאמייה, אשר מאוחר יותר הפך למרצה ידוע, פנה למורה על מנת לקבל הכוונה אישית, הוא נדרש להסביר את קולה של מחיאת כף היד האחת. מאמייה התרכז וניסה למצוא מה עשוי להיות קולה של מחיאת כף היד האחת. "אינך עובד קשה מספיק," אמר לו המורה. "אתה קשור מדי למזון, שפע, דברים, ולאותו קול. היה טוב […]

הסתת

היה היה סתת אחד שהלך כל יום לסלע ענק בצדו של הר גדול וחצב ממנו לוחות לשימוש במצבות או בבתים. הוא ידע היטב איזה סוג אבן מתאים לכל מטרה, ובהיותו עובד חרוץ וקפדן, היו לו לקוחות רבים. במשך זמן רב הוא היה שמח ושבע רצון ומעולם לא ביקש משהו טוב יותר משהיה לו. בהר הגדול […]

בקשת החכם מאלוהים

יום אחד ביקרו כמה אנשים בביתו של אדם. "היינו רוצים שתלמד אותנו את מה שלמדת בכל השנים הללו", אמר אחד מהם. "אני זקן", ענה האיש. "זקן וחכם", אמר אחד המבקרים. "בסופו של דבר, תמיד ראינו אותך מתפלל, כל השנים. על מה אתה מדבר עם אלוהים? מה הם הדברים החשובים שעלינו לבקש?" האיש חייך. "בהתחלה, בער […]

החלום

אישה אחת חלמה חלום, ובחלומה היא צועדת ברחוב חשוך בלילה, ולפתע היא שומעת מאחוריה צעדים. היא מסובבת את ראשה ורואה כושי ענק צועד מאחוריה. היא האיצה את צעדיה, והצעדים שמאחוריה האיצו אף הם. היא התחילה לרוץ, והצעדים מאחוריה החלו להתגבר. תוך כדי מנוסתה היא נכנסה לסימטה חשוכה והבחינה שהסימטה היא ללא מוצא. בקצה הסימטה היה […]

לעבוד קשה

תלמיד לאומנויות הלחימה ניגש אל מורו ושאל ברצינות, "אני מקדיש את עצמי כדי ללמוד את האומנות שלך. כמה זמן ייקח לי להגיע לדרגת מאסטר?" המורה השיב בפשטות, "עשר שנים." התלמיד ענה בקוצר רוח, "אך אני רוצה להגיע לדרגת מאסטר מהר יותר. אעבוד קשה, אתאמן בכל יום, עשר או יותר שעות בכל יום, אם אצטרך. כמה […]

מוטרד

שני נזירים הגיעו במסעם לגדת נהר, שם פגשו אישה צעירה. מודאגת מהזרם, שאלה אם יוכלו להעביר אותה את הנהר. אחד הנזירים היסס, אך חברו הניף אותה במהירות על כתפו, העביר אותה את הנהר, והוריד אותה על הגדה השניה. היא הודתה לו והלכה לדרכה. בעוד הנזירים ממשיכים בדרכם, האחד הרהר ושקע במחשבות. כשלא יכול היה להמשיך […]

לא מת, עדיין

הקיסר שאל את המאסטר גוּדוֹ, "מה קורה לאדם מואר אחרי מותו?" "מאין לי לדעת?" ענה גוּדוֹ. "בגלל שאתה מאסטר," ענה הקיסר. "נכון, אדוני," אמר גוּדוֹ, "אבל לא מאסטר מת."

אין יותר שאלות

בפוגשו זן מאסטר באירוע חברתי, פסיכיאטר אחד החליט לשאול אותו שאלה שהטרידה את מחשבתו. "איך בדיוק אתה עוזר לאנשים?" הוא חקר. "אני מביא אותם למצב בו אינם יכולים לשאול יותר שאלות," ענה המאסטר.

איך מרגישים הדגים?

יום אחד טיילו צ'אנג טצ'ו וידידו ליד הנהר. "הבט על הדגים השוחים מסביב," אמר צ'אנג טצ'ו, "הם באמת נהנים מעצמם." "אתה לא דג," ענה ידידו, "אז אינך יכול באמת לדעת שהם נהנים מעצמם." "אתה לא אני," ענה צ'אנג טצ'ו. "אז איך אתה יודע שאני לא יודע שהדגים נהנים מעצמם."

רק שתי מילים

היה פעם מנזר שחוקיו היו מחמירים ביותר. בעקבות נדר של שתיקה, אסור היה לדבר כלל, אך היה יוצא מן הכלל לחוק זה. בכל עשר שנים היה מותר לכל נזיר לומר שתי מילים בלבד. לאחר שבילה את עשר השנים הראשונות שלו במנזר, ניגש נזיר אחד אל אב המנזר. "עברו עשר שנים," אמר אב המנזר, "מה הן […]

זה יעבור

תלמיד אחד ניגש למורה המדיטציה שלו ואמר, "המדיטציה שלי נוראה! אני מרגיש שדעתי מוסחת, או שרגלי כואבות, או שאני מרגיש שאני נרדם כל הזמן. זה פשוט נורא!" "זה יעבור", השיב המורה בשלווה. שבוע לאחר מכן, התלמיד שב אל מורו. "המדיטציה שלי נפלאה! אני מרגיש כל כך מודע, כל כך רגוע, כל כך חי! זה פשוט […]

רוקן את כוסך

פרופסור באוניברסיטה הלך לבקר זן מאסטר ידוע. בעוד המאסטר מגיש תה בשתיקה, הפרופסור דיבר על זן. המאסטר מזג לכוסו של האורח עד שפתה, ואז המשיך למזוג. הפרופסור הביט בכוס העולה על גדותיה עד שלא יכול היה לשלוט בעצמו יותר. "הכוס מלאה!!! לא יכנס יותר תה!" פלט הפרופסור כמגלה סוד. "אתה כמו הכוס הזו," ענה המאסטר, […]

מתנת העלבון

פעם אחת חי לוחם גדול. למרות שהיה זקן למדי, הוא עדיין הצליח להכניע את כל הקורא עליו תגר. המוניטין שלו יצא למרחוק ותלמידים רבים התקבצו כדי ללמוד ממנו. פעם אחת לוחם צעיר וידוע לשמצה הגיע לכפר. הוא היה נחוש בדעתו להיות האדם הראשון שיביס את המאסטר הגדול. בנוסף לכוחו, היתה לו יכולת על-טבעית לזהות ולנצל […]

להיות תלמיד

פעם הגיע אל המאסטר הידוע בחור צעיר וביקש ללמוד אצלו. "למה לך את זה?" – שאל המאסטר. "אני רוצה להיות חזק ובלתי מנוצח" – ענה הצעיר. "אז תהיה כזה! גלה לכל אחד נדיבות, אדיבות ותשומת לב. זה יביא לך כבוד מצד הסובבים אותך. הרוח שלך תהפוך לנקיה ורחבה, ולכן – חזקה. תשומת הלב תעזור לך […]

אופניים

מורה זן ראה חמישה מתלמידיו חוזרים מהשוק כאשר הם רכובים על אופניים. כאשר ירדו מהם, המורה פנה ושאל אותם, "מדוע זה אתם רוכבים על אופניים?" התלמיד הראשון השיב, "האופניים נושאות את שק תפוחי האדמה הזה. אני שמח שאינני נאלץ לשאת אותו על גבי!" המורה שיבח את התלמיד באמרו, "אתה נער פיקח. כאשר תזדקן לא תלך […]

שני שערים לגן עדן

איש אחד הלך בדרך ליד קיר גבוה ונוצץ. לידו צעד כלבו האהוב אשר, כך הבין, מת לפני מספר שנים. הוא הבין שהוא ודאי מת בעצמו גם כן. במשיכת כתפיים הוא התיישב לצד הדרך כשידו מונחת על ראשו של הכלב. מעט בהמשך הדרך הוא ראה שער פנינה יפהפה אשר נצץ באור השמש. ליד השער ניצב איש […]

התבוננות על עצי הבמבוק

יום אחד נזיר זן התבונן בעצי במבוק שצמחו בחצר האחורית של שכנו. הוא ראה שעצי הבמבוק הגבוהים היו גבוהים, והנמוכים היו נמוכים. אחד העצים הגבוהים אמר לו: "אתה נמוך מדי". "בסדר", השיב הנזיר. אחד העצים הנמוכים אמר לו: "אתה גבוה מדי". "בסדר", השיב הנזיר. השיחה הסתיימה.

יופיו של הטבע

נזיר אחד היה אחראי על הגן של מנזר זן מפורסם. העניקו לו את התפקיד בגלל שאהב מאוד את הפרחים, השיחים והעצים. על יד המקדש היה מקדש אחר, קטן יותר, בו חי מאסטר זן זקן. יום אחד, כאשר הנזיר ציפה לבואם של אורחים חשובים, הוא הקדיש תשומת לב רבה יותר לגן. הוא ניכש את העשבים, גזם […]

לחלום

המאסטר הטאואיסט הגדול צ'ואנג טסו חלם פעם שהוא היה פרפר המרפרף מפרח לפרח. בחלומו לא הייתה לו המודעות ליחודיות שלו כאדם. הוא היה רק פרפר. לפתע התעורר ומצא את עצמו שוכב, שוב אדם. אז חשב לעצמו, "האם אני אדם שחלם שהוא פרפר או שאני עכשיו פרפר שחולם שהוא אדם?"

האבנים הגדולות בחיינו

יום אחד הוזמן מרצה זקן בבית הספר למנהל ציבורי בארה"ב לשאת הרצאה על הנושא "תכנון זמן יעיל" בפני קבוצה של 15 מנהלים בכירים בחברות הגדולות ביותר בארה"ב. ההרצאה הייתה אחת מתוך חמש הרצאות ביום העיון שאורגן עבורם. למרצה ניתנה שעה אחת "להעביר את החומר". בעמדו בפני קבוצת האליטה הזו, שהיתה מוכנה לרשום כל מילה שתצא […]

לרדוף אחרי שני ארנבים

תלמיד לאומנויות הלחימה ניגש אל מורו עם שאלה בפיו. "אני רוצה לשפר את הידע שלי באומנויות הלחימה. בנוסף ללימוד ממך, אני רוצה ללמוד גם עם מורה נוסף על מנת ללמוד סגנון נוסף. מה אתה חושב על כך?" "הצייד אשר רודף אחרי שני ארנבים," ענה המאסטר, "לא יתפוס אף אחד מהם."

ספרים

פעם היה פילוסוף ידוע ומלומד אשר הקדיש את עצמו ללימוד זן במשך שנים רבות. ביום בו הוא הגיע סוף סוף להארה, הוא נטל את כל ספריו, הוציא אותם אל החצר ושרף את כולם.

מורה פעמון

תלמיד חדש ניגש אל הזן מאסטר שלו ושאל איך הוא יכול להכין את עצמו להכשרה שלו. "חשוב עלי כעל פעמון," הסביר הזן מאסטר. "הקש בי בעדינות, ותשמע צלצול עדין. הכה בי בחוזקה, ותקבל צלצול חזק ומהדהד."