גואו דזה אי, היה ראש ממשלה בתקופת טאנג, הוא היה בודהיסט נלהב, ולמד בענווה אצל מורה זן מפורסם, יחסי קירבה היו בין השניים, ולא היה צורך במילות נימוסין ביניהם.
יום אחד, ערך ראש הממשלה את ביקורו היומי אצל המורה, ושאל אותו: "מורי, איך מסביר הבודהיזם גאווה?"
בשמעו זאת, הכחילו פתאום פני המורה, ובנימה של בוז עמוק אמר לראש הממשלה: "על מה אתה מדבר, ראש כרוב שכמוך?"
ראש הממשלה נדהם מהתגובה בלתי צפויה, וכעס גדול עלה בו.
אז חייך המורה ואמר: "ראש הממשלה, זאת גאווה!"