רְיוֹקַאן, מאסטר זן, חי חיים פשוטים ביותר בבקתה קטנה על ראש הר.
ערב אחד ביקר בבקתה גנב וגילה שאין מה לגנוב ממנה.
ריוקאן חזר ותפס אותו.
"באת דרך ארוכה על מנת לבקר אותי," אמר לפולש, "ואל לך לשוב בידיים ריקות. אנא, קח את בגדיי במתנה."
הגנב היה מבולבל.
הוא לקח את הבגדים והסתלק במהירות.
ריוקאן ישב במערומיו והתבונן בירח.
"ברנש אומלל," הוא חשב, "הלוואי ויכולתי לתת לו את הירח הנפלא הזה".