ברייקי היפני מבדילים בין 3 דרגות לימוד, אשר השניה בהן מחולקת בעצמה לשני שלבים. הדרגות הן, לפי סדר הלימוד, שוֹדֶן, אוֹקוּדֶן ושִינְפִּידֶן. כמו כן נמדדת דרגת ההתפתחות של תלמיד הרייקי בסולם בן 6 שלבים. 6 היא הדרגה הנמוכה ביותר ו-1 היא הדרגה הגבוהה ביותר. אוסואי, אשר יצר סולם זה, מיקם את עצמו בשלב 2, בהשאירו מקום להתפתחות נוספת לעצמו ולאחרים. תלמיד אשר סיים את לימודי השינפידן מוקם בדרגה 3. (4)
דרגות הלימוד היפני מתייחסות לשלב הלימודי של התלמיד, ואינן מהוות אסמכתא לכך שהוא השלים את לימודיו באותה דרגה. לצורך העניין, תלמיד מקבל את דרגת השודן עם תחילת לימודיו והוא שוהה בדרגה זו עד שהוא מפגין שליטה מלאה בכל הטכניקות של דרגת לימוד זו. רק אז הוא מקבל את דרגת האוקודן ומתחיל את לימודיו בדרגה זו. לפעמים חלפו שנים עד שתלמיד הצליח להוכיח שליטה ולעבור לדרגת אוקודן. תלמיד בדרגת שינפידן נמצא בתהליך למידה של דרגה זו, ורק בסיומה הוא לומד את טכניקת הרֵייג'וּ ומקבל רשות להתחיל וללמד אחרים.(1)
הרייקי המערבי מחולק לשלושה או ארבעה שלבים אשר ניתנים בסיום לימוד השלב, ואין בו אינדיקציה לגבי דרגת ההתפתחות של התלמיד. שיטת דרגות זו (שלושה שלבים) הוצגה לראשונה על ידי הייאשי, לאחר שביצע שינויים בצורת הלימוד של אוסואי, לאחר מותו. (1) (2) החלוקה לארבעה שלבים נוספה בשלב מאוחר בהרבה, עם כניסת הטכניקות הטיבטיות לשימוש ברייקי המערבי. היצירתיות המערבית הוסיפה למערכת הרייקי טכניקות טיבטיות וטכניקות של העידן החדש, ונוצר צורך, על ידי תלמידים, להגיע לרמת הידע של מאסטר לצורך טיפולים, ולא על מנת ללמד ולחנוך אחרים לרייקי. בנקודה זו פוצלה הדרגה השלישית לשתי דרגות. האחת, "מאסטר מטפל" והשניה, "מאסטר מלמד" או מורה. ההבדל בין השתיים היא היכולת לחנוך אחרים לרייקי. (5)
זרמים אחרים של הרייקי במערב נחלקים גם הם לדרגות, ולפעמים אף יותר מארבע.