כל מי שמטייל ברובעים סיניים בארה"ב יבחין בפסלים של ברנש בעל גוף הנושא שק פשתן על כתפו. הסוחרים הסינים קוראים לו בשם הסיני השמח או בודהה הצוחק.
אותו הוֹטֵיי חי בתקופת שושלת ט'אנג. לא היה לו כל רצון לכנות את עצמו בשם זן מאסטר או לאסוף תלמידים רבים סביבו. במקום זה היה מסתובב ברחובות עם שק גדול בו הכניס מתנות וממתקים, פירות או סופגניות. את כל אלו היה נותן לילדים שנאספו סביבו על מנת לשחק. הוא הקים גן ילדים של הרחוב.
בכל פעם שפגש באיש זן היה מושיט את ידו ואומר: "תן לי פרוטה".
פעם כאשר עמד לשחק-לעבוד, זן מאסטר אחר הופיע באזור ושאל: "מה היא המשמעות של זן?"
הוטיי הפיל מייד את שקו לאדמה בתשובה אילמת.
"אם כך", שאל האחר, "מה הוא המימוש של זן?"
מייד הניף הסיני השמח את השק על כתפו והמשיך בדרכו.