הכתב היפני נחשב לאחת מצורות הכתיבה המורכבות ביותר. מקורו הוא בכתב הסימנים הסיני, אשר אומץ על ידי היפנים במאה השישית לספירה ונקרא על ידם "קאנג'י". הוא נכתב מלמעלה למטה בשורות אנכיות מימין לשמאל. מאוחר יותר עברו לכתוב גם בשורות אופקיות משמאל לימין. שתי הצורות מקובלות עד היום. במאה התשיעית לספירה הוסיפו היפנים כתב פונטי אשר נכתב בשילוב עם כתב הסימנים. כתב זה נקרא "קאנה" והוא מכיל 48 סימנים. כתב הקאנה התפתח בשתי מערכות מקבילות – "הִירַאגָאנַה" אשר נכתב בקווים מעוגלים ו"קַטַאקָאנַה" אשר נכתב בקווים ישרים, בדומה לאותיות דפוס.
לאחר מלחמת העולם השניה התחוללה ביפן רפורמה של הכתב והכתב הקאנג'י עבר שינויים רבים עד ללא היכר. היום מבדילים ביפן בין קאנג'י ישן, שלפני מלחמת העולם השניה, ובין קאנג'י חדש, שלאחריה. סוגי הכתב כל כך שונים עד שצעירים ביפן של היום לא יודעים לקרוא את הקאנג'י הישן.
הנה המילה רייקי כתובה בשלושה סגנונות של הכתב היפני:
השפה היפנית בעצמה מורכבת מאוד ולעיתים לא ניתן לדעת את המשמעות האמיתית של מילה משמיעה וחייבים לכתוב אותה על מנת להסבירה. הכתב הקאנג'י הוא בעצם תיאור גרפי, או ציור, של מה שהוא אמור לבטא. כאשר משווים את הכתב הקאנג'י עם הכתב העתיק, ניתן לראות בבירור את תהליכי התפתחות הכתב.
כל סימן קאנג'י יכול לכלול סימנים או חלקי סימנים אחרים, אשר מרכיבים את הרעיון אותו הוא מבטא. כאשר מתייחסים למילה רייקי, כפי שהיא כתובה בקאנג'י, ניתן לחקור ולהגיע למשמעויות העמוקות שמתחת לבחירת סימנים אלו.
נתחיל עם הסימן העליון – "ריי":
החלק העליון של הסמל מחולק למרכיבים הבאים – הקו האופקי העליון משמעו "רקיע" או "האלוהי". הקו האופקי שמתחתיו, שנראה כמו האות חית נמוכה, משמעו "עננים", ארבעת הקווים הקטנים המאוזנים מסמלים "גשם" והקו האנכי העובר בין כולם מבטא את "חיבור שמיים וארץ".
החלק האמצעי של הסימן מבטא היטב את השימוש הרעיוני בסמלים. ריבוע אחד משמעו "פה", שני ריבועים משמעם "דו-שיח" ושלושה ריבועים משמעם "תפילה".
החלק התחתון של סימן הקאנג'י מורכב שוב ממספר אלמנטים. הקו המאוזן העליון מסמל "שמיים", הקו המאוזן התחתון מסמל "אדמה", הקו האנכי ביניהם מסמל "חיבור שמיים וארץ" ושני הסימנים שביניהם מסמלים "שני אנשים רוקדים". המשמעות של כל החלק התחתון ביחד היא "שאמאן".
אם נסתכל על כל מרכיבי סימן הקאנג'י, נתחיל אולי להבין את המשמעות העמוקה של הסימן – חיבור לאלוהות באמצעות תפילה.
המשמעות של הסימן כולו היא "תודעה רוחנית" או "חוכמה אלוהית".
הסימן התחתון של המילה רייקי – "קי" – מורכב אף הוא ממספר רכיבים:
החלק העליון משמעו "אדים" או "קיטור".
החלק השני משמעו "סיר בישול" או "חום השמש". זהו המקור או הגורם ליצירת האדים שמעליו.
שני החלקים ביחד משמעם "כלי רכב".
החלק האחרון, הנמצא בתוך ה"סיר" משמעו "אורז". שוב הדבר מראה את צורת החשיבה היפנית המיוחדת. אורז הוא המזון החשוב ביותר ביפן והוא נחשב למקור האנרגיה העיקרי של בני האדם.
המשמעות של הסימן כולו היא "אנרגיית חיים" או "אנרגיה חיונית".
שילוב של שני סימני הקאנג'י יוצר את המשמעות של "אנרגיית חיים המונעת על ידי חוכמה אלוהית".
בכתב קאנג'י חדש לא ניתן לגלות את המשמעות העמוקה שמסתתרת מאחוריו עקב פשטותו לעומת הכתב הקאנג'י הישן.