האחריות של תלמידי ומורי הרייקי

מאת פרנק ארג'ווה פטר
מאנגלית: נמרוד קדם

הפעם ארצה לדבר על האחריות של תלמידי הרייקי והאחריות של מורי הרייקי.

זהו נושא רגיש, ולפני שאני נכנס אליו ומאפשר למילים לשאת אותי הלאה, אני רוצה להזכיר לכם שכל הפילוסופיות, כל הדעות וכל המחשבות הן רק ערפל המרחף על פני השטח של העצמי הבלתי נגוע. אתם השמיים הכחולים והבהירים… זכרו זאת!

קל מאוד להיות כרוכים אחר הרעיונות שלנו, המנהגים שלנו, הן פיסית והן רוחנית/רגשית. בעזרת התפיסות והמנהגים שלנו אנו "מנסים" לשלוט בחיינו על מנת לוודא ששום דבר חדש, שום דבר לא צפוי קורה, ושאף אחד לא מביא אותנו למצב שאנו חושבים שאיננו יכולים להתמודד אתו. אנו נוטים להתאים את העתיד באמצעות דפוסים הניתנים לביצוע, שהם תוצאה של העבר, ובעשותנו כך, אנו מפסידים את זמן עכשיו.

כל החיים סובבים סביב איזון: איזון במשפחה, איזון במערכות יחסים, איזון בתזונה, במדיניות ובטבע הסובב אותנו. כאשר אנו מתחילים במסע הרוחני שלנו, האיזון הזה מופר לעיתים באופן זמני. ה"אדם הרוחני" החדש חושב שהוא טוב יותר מכל אחד אחר… ואז מתחילות הצרות. בכל נקודה במסע שלנו תמיד יעזור אם נזכור שכולנו עשויים מאותם חומרים.

תלמיד הרייקי

כולנו תלמידי רייקי, לא משנה כמה זמן אנו עוסקים ברייקי. בהשוואה לאור הנצחי, אנו אך תינוקות! ד"ר אוסואי עצמו דירג את עצמו בשלב השני בסולם הרייקי, בהשאירו מרווח להתפתחותו העצמית – ולהתפתחותנו אנו. זוהי נקודה למחשבה בפעם הבאה בה אנו שומעים דיבורים על "מאסטר-על" (GrandMaster) או "מאסטר עליון" (Great-GrandMaster).

הרייקי עובד אתנו, הוא זורם דרכנו, למרות מי שהננו. אין כל צורך להשתמש בו לסיפוק האגו שלנו. אנו קטנים וחסרי משמעות, אך מה שזורם דרכנו הוא עצום ואינו משתנה. הוא מעבר למחשבות, למוסר ולתפיסות שלנו. זהו כוח החיים.

ברגע שעברנו חניכה לרייקי, אנו צועדים מבעד לדלת לתוך הבלתי נודע. לא אנו ולא המורים שלנו יודעים מה צופן לנו העתיד. הנוף של דרכנו הרוחנית לא מופה עדיין.

מערכת היחסים בינינו לבין מורה הרייקי שלנו הנה בעלת חשיבות עצומה. היא יכולה לעזור לנו בדרכנו לגילוי עצמי, והיא יכולה, במידת מה, אף להפריע. כמובן שבטווח הרחוק, כל הנחלים נשפכים, בסופו של דבר, אל הים.

מעלים את מורה הרייקי על במה

תגובה טבעית ראשונה למורה הרייקי שלנו היא כזו של התפעלות והערצה. עלינו להיות ערים לכך שזוהי השלכה שצצה במודעות שלנו. אם אנו מעלים את המורה שלנו, או כול אדם אחר לצורך העניין, על במה, זוהי רק שאלה של זמן עד שנחליט להורידו משם. על מנת להימנע מכך, אנו זקוקים לשלושה דברים: כבוד עצמי, כבוד למורה וכבוד ללימוד עצמו. במידת מה, המורה אינו חשוב כמו הלימוד עצמו, בגלל שהמורה הוא רק צינור ללימוד. אם המורה מפנה את מקומו, מישהו אחר יתפוס את מקומו, ונוכל לסמוך על היקום שיביא את אותו מורה חדש אל סף דלתנו.

המָרְאָה

אם המורה פיתח גישה פנימית בריאה והוא מודע לחיבור שלו לשלם הגדול, והוא אינו שקוע בעצמו, השהיה בנוכחותו תעורר סוגיות הדורשות את תשומת ליבנו.

אנו עשויים לכעוס על המורה, ולטעות בכעס שלנו כאילו התעורר באשמת המורה או עקב חולשה שלו. או שאנו יכולים להתאהב במורה הרייקי ולטעות באהבה שלנו כאילו הגיעה מהמורה!

על מנת למנוע זאת, יעזור מאוד לפקפק בכל מה שמתעורר בתוכנו, ולראות דברים כפי שהם באמת. כאשר אנו כועסים, עלינו לפנות לשורש הכעס, וכאשר אנו שמחים, לפנות לשורש השמחה וכך תמיד נוכל להתעמת עם עצמנו.

השלכות

אנו נוטים להשליך או להקרין את הקשיים שלנו על אחרים. ניתן לטפל בקשיים על ידי תענית רוחנית: עלינו להפסיק לשפוט אחרים ובנוסף גם את עצמנו.

רגשות ראשוניים ומשניים

ישנה סכנה רבה שהרגשות שלנו ישתבשו כאשר הם מודחקים. לכל מה שקורה עכשיו ישנה השפעה על ישותנו. אם אנו מרגישים ומבטאים את הרגש ברגע בו הוא מתעורר, זהו דבר בריא. זהו רגש ראשוני.

אבל, אם אנו מדחיקים את הרגש כאשר הוא מתעורר, הוא יעלה מחדש מאוחר יותר במצב שאינו דורש את הרגש הספציפי הזה. אז, כל מה שנאמר יישמע מעוות. זהו רגש משני.

הדרך הקלה ביותר כדי לחיות את רגשותינו באמת היא להכיר בהם ברגע בו הם מתעוררים, לבטא אותם אם הדבר ראוי ואז לשחרר אותם.

מורה הרייקי

כמורים לרייקי יש לנו אחריות רבה. בגלל שהרייקי הוא דרך להגשמה עצמית, אנו נעמוד בפני סוגיות משל עצמנו וכן גם סוגיות של תלמידים שלנו. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם שני הסוגים היא לחיות מתוך חמלה ואהבה לתלמידנו ולהיות ערים לכל דבר המניע אותנו מבפנים.

כמורים לרייקי איננו מחוסנים מפני צמיחה והתפתחות! החיים ממשיכים ואנו מתנסים בלא נודע ברציפות. האינטראקציה עם התלמידים עשויה לעורר סוגיות שלא הייתה לנו הזדמנות להתמודד עמן בעבר. עלינו להיות אסירי תודה על ההזדמנות.

אם יש לנו שותפים להוראה (או לחיים), נוכל לבקש מהם לומר לנו כאשר אנו מחליקים מחוץ לנתיב, ולבקש מהם את תמיכתם כאשר אנו תקועים. מקור תמיכה נהדר בו נתקלתי רבות הוא אי-ידיעה. כאשר מישהו שואל אותי שאלה שאינני יכול לענות עליה, אני עונה פשוט: "אינני יודע". בדרך זו אינני מתפתה להפוך למי שאינני.

כמורים לרייקי, סביר שניתקל בסוגיות שונות:

משחקי כוח

בגלל שרבים אחרים חושבים שאנו נהדרים, הדבר מפתה להאמין בכך בעצמנו! נוכל להימנע מכך על ידי שנשמור על המרכוז שלנו, על ידי תשומת לב לנשימות שלנו, ועל ידי הישארות בלתי מזוהים. כאשר נושאים הקשורים לכוח מתעוררים, עלינו לשחרר אותם ברגע בו הם מופיעים.

משחקי כסף

כאשר סכומי כסף רבים מעורבים בהוראת הרייקי, ישנה סכנה של התעוררות עניין רב בפיסות הנייר הקטנות האלו. הדרך הקלה ביותר להתמודד עם ענייני כספים היא לגבות עבור עבודתנו תמורה אשר איתה אנו מרגישים נוח, בין אם היא כסף או כל תמורה אחרת.

הטריטוריה של מורה הרייקי

מורי רייקי רבים מתנהגים כמו חתולים. הם תובעים לעצמם טריטוריה, סורקים את גבולותיה מידי יום, מסמנים אותה בעקבותיהם ויכנסו לקרבות שלא יאומנו עם כל "פולש". הדרך הקלה ביותר שמצאתי על מנת להרגיע את התחושה היא לסמוך על כך שיש מספיק לכולם. אין אנו צריכים לעשות דבר על מנת לנשום, לשרוד, לחיות. הכל קורה מעצמו!

בגידה

אנו עשויים להרגיש נבגדים כאשר אחד מתלמידנו עוזב אותנו על מנת ללמוד אצל מורה אחר, או כאשר הוא מתחיל לדבר עלינו רעות. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מצב זה היא פשוט להיות עצמנו, השמיים הכחולים שלעולם אינם משתנים. העננים באים והולכים… אך אנו נשארים לעולם עצמנו!

מאחל לכם כל טוב בדרככם, באשר היא תוביל אתכם.

באהבה ובהכרת תודה מיפן,
ידידכם, פרנק ארג'ווה פטר.

פורסם במגזין רייקי-דהרמה של פרנק ארג'ווה פטר – גיליון 6 – 4 באפריל 2002.

Copyright © 2002 by Frank Arjava Petter
כל הזכויות שמורות לפרנק ארג'ווה פטר © 2002

מומלץ לשתף. החברים יודו לכם.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *