למה לוקחים כסף על טיפולי רייקי?

אחד העקרונות הלא כתובים שמסר ד"ר אוסואי לתלמידיו הוא: אין לתת רייקי ללא תמורה.

כיצד עיקרון זה משתלב עם הכתוב בתורה בספר שמות פרק ט"ו פסוק כ"ו : כי אני יהוה רפאך. איך אנו מעיזים לקחת תמורה על משהו שאינו מגיע מאתנו אלא מהאל ?

במסכת בבא קמה דף פ"ה עמוד א' נאמר: אסיא דמגן – מגן שווי כלומר :רופא חינם – שווה חינם .ואף הרמב"ם הוסיף כי רופא שלא לוקח פרוטה לא שווה פרוטה. למרות כל האמור מפי הרמב"ם והגמרא עדיין לא ענינו על השאלה והסתירה בין הכתובים.

הבה ננסה לרדת לשורש המילה תמורה: ת. מ. ר.
על פי מילון אבן שושן נאמר כך:
תמר = זקף, נשא, העלה, הקטיר.
תמר = עלה למעלה, התנשא, הזדקף.
וכמובן גם הפרי תמר פרי הדקל.

אם כן, התמורה היא כעין עסקת חליפין על מנת לעלות את הדבר המתקבל לדבר ערך בעל חשיבות.

בספר קהלת פרק ג' פסוק י"ט: מותר האדם מן הבהמה אין. בין האדם לבהמה אין הבדל, אוכל, שותה, ישן ומחרבן. אך כאשר אדם בתפילתו או בנתינת תמורה על דבר לפני קבלתו או לאחריו, מעלה את עצמו ואת הדבר שקיבל לדרגה יותר גבוהה של חשיבה ומודעות ולא רק אינסטינקט בהמי. כמובן יש לזכור את המשפט הידוע "מה שבא בקלות באותה הקלות ייעלם".

סיפור זן ידוע מספר:
חכם יפני קיבל בביתו פרופסור מן האוניברסיטה שבא לבקר ולדרוש בדבר זן. הגיש לו החכם תה. מזג לאורחו מלוא הכוס, ועדיין היה ממשיך ומוזג.

זקף הפרופסור עיניו בשטף עד שלא יכול היה עוד לשלוט ברוחו. "הרי כוס זו מלאה עד גדותיה, יותר לא יכנס" אמר.
"ככוס זו" אמר החכם היפני "אף אתה מלא דעות וסברות משלך. "כיצד אוכל להראותך זן כל עוד לא הרקת את כוסך?"

כך גם האדם הבא לטיפול – מלא, שלם. כיצד יוכל לקבל עוד משהו אם לא רוקן ולו במעט על ידי התמורה את כוסו?

ואף במסורת היהודית ובארץ ישראל יש לנו דוגמה חיה לקבלה ונתינה ותוצאותיה.

ים הכינרת ניזונה ממספר נחלים הנשפכים אליה ונותנת לנהר הירדן ולכל המדינה באמצעות המוביל הארצי מים חיים לשתיה. לכן ים הכינרת מלאה במים טובים, דגים לרוב, צמחיה. ואילו ים המלח המקבל מים מנהר הירדן אך שומר בקנאות על מימיו נקרא בפי עמים רבים ים המוות ואין בה דגים וחיות כלל.

כך גם האדם בעל רצון עצמי, הדואג רק לעצמו נחשב לאדם רע שהם הראשי תיבות של רצון עצמי. ובנתינת התמורה הוא מביע את הערכתו לדבר שהוא מקבל.

לסיכום: האור החיים אומר: שיש ערך לעובדה כי החולה משלם עבור הטיפול משום שהדבר גורם לו להישמע ברצינות להוראות הרופא ולהימנע מדברים המזיקים לו לבריאות. גם מצד הרופא טוב שייקח תמורה כי הידיעה כי אינו פועל רק מתוך התנדבות משמשת לעיתים תמריץ להתייחסות רצינית יותר לחולה ולמחלתו.

כמו כן, מוסיף האורח ההלכה ואומר: נתנה התורה רשות לרופא לרפא, ומלאכת הרופא מצווה היא ובכלל פיקוח נפש הוא. (שולחן ערוך יורה דעה סעיף א')

ואף הרמב"ם שם אומר: אם אדם אומר לך "אביא לך רופא שיטפל בך חינם" אין שומעים לו ומביאים רופא אומן ומרפאו בשכר.

מכל הדברים הנ"ל אנו רואים כי הן מצד החולה והן מצד המטפל חשוב מאוד לקבל תמורה. התמורה אינה חייבת להיות בכסף אלא תמורה יכולה להתבטא בכל דבר, בפירות, ציור מילד, עבודה אחרת בתמורה או כל שירות אחר.

פורסם בפורום הרייקי של IOL בתאריך 19/2/2001

מומלץ לשתף. החברים יודו לכם.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *