בית הספר להכשרת מטפלים ומורים לרייקי בהנהלת נמרוד קדם

רייקי לציפור

היה זה בצהרי היום, כאשר הלכתי להחזיר את בתי מהגן.

עמדתי ליד דלת הגן כשאני משוחח בטלפון הסלולרי ולפתע ראיתי מזוית העין משהו עף לכיוון הקיר שלידי, נחבט בו ונופל לאדמה. בתחילה חשבתי שמישהו חמד לצון ומנסה למשוך את תשומת ליבי בדרכים לא מקובלות… הסתובבתי לאחור אך איש לא היה שם. תוך כדי שאני ממשיך בשיחה הבטתי לכיוון המקום בו הייתה הנפילה ובינות לפרחים ראיתי ציפור קטנה, שוכבת על צידה ונושמת בכבדות.

סיימתי את שיחת הטלפון, פתחתי את השער לעבר הגינה וניגשתי אל הציפור. בעדינות הרמתי אותה, הנחתי אותה על כף ידי וכיסיתי אותה בכף השניה. המחשבה הראשונה שעברה בראשי היא 'רייקי'.

התחלתי להזרים לציפור הקטנה רייקי והרגשתי איך היא קולטת יותר ויותר אנרגיה. הציפור הייתה נינוחה, לא ניסתה לזוז יותר מדי… אולי כאב לה.

הורים וילדים סקרנים נאספו מסביבי ורצו לראות את הציפור.

עינה השמאלית של הציפור הייתה אדומה מדם ומקורה הקטן היה פעור כך שניתן היה לראות את האדמומיות בפיה.

עליתי עם הציפור הביתה והמשכתי להעביר לה רייקי. מדי פעם ניסיתי להרים אותה מהיד על מנת להעבירה לכלי פלסטי אך היא נאחזה בציפורניה בכף ידי. הבנתי שהיא לא רוצה להפסיק את הטיפול. לאחר זמן מה הנחתי את הציפור בתוך כלי פלסטי לבן, הוספתי צלוחית עם מעט מים וחתיכת לחם, והנחתי את הקופסה על המזגן מחוץ לחלון המטבח. המשכתי להקרין אנרגיית רייקי על הציפור ממרחק מה.

לאט לאט החלה הציפור לעמוד על רגליה, לסובב את ראשה ולהביט סביבה. עינה השמאלית כבר לא הייתה אדומה והיא החלה לפתוח ולסגור את מקורה.

בשלב מסויים הושטתי את ידי אל עבר הכלי שבו הייתה ואז פרסה לפתע כנפיים והתעופפה לה אל מגן הכביסה של השכן. היא עמדה שם, מתאוששת לחלוטין מפציעתה ולאחר מספר דקות המריאה שוב ועפה לה.

מומלץ לשתף. החברים יודו לכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *