הרייקי ביהדות

משמעות המילה רייקי ביפנית היא אנרגית חיים אוניברסלית. ליתר דיוק זו מילה המורכבת משתי מילים:

ריי (REI) :פירושה אוניברסלי, כללי ,חסר גבולות.

קי (
KI) :פירושה חיות , אנרגיית החיים הזורמת בכל יצור חי.

המילה רייקי מקורה מיפנית אך האם יש לה מקורות אחרים?

חז"ל מציינים בפנינו, בספר הזהר, את השם המפורש. השם המפורש הוא בעל שבעים ושתים צירופי שלישית אותיות, היוצרים שבעים ושתיים שמות. צירופים אלו מורכבים משלושה פסוקים מספר שמות פרק י"ד פסוקים י"ט, כ', כ"א.
השם המפורש אינו מייצג את האל עצמו אלא כאמור ב"כללי התחלת החכמה" (מדריך למעונינים להיכנס לעולם הקבלה והסוד פרק א' סעיף ב'): ידוע שהא"ס ב"ה (אין סוף ברוך הוא בר"ת = כלומר האל) אסור לחשוב בו כלל וכלל וכל מה שאנו מדברים בו ובספירות הכל מרצונו והשגחתו הידוע מצד פעולותיו. וזהו הכלל לכל דרכי הקבלה וכו'…

כלומר, שאי אפשר להבין את האל עצמו, אלא רק לנסות להבין כיצד הוא פועל את פעולתו. לכן כל צרוף שלישית אותיות בשם המפורש מייצג צורת פעולה של בורא העולם.

כפי שאנו רואים אחד השמות המפורשים של הקדוש ברוך הוא נקרא – ריי. ומי אם לא בורא העולם משמש כאנרגיית חיים המיוצגת בכל? אם כן מכאן לומדים ש-ריי אינו רק שם ביפנית אלא גם בעברית שמשמעותה – אל…. האומנם?

ריי – קי

האות רי"ש, על פי מדרש רבי עקיבא על האותיות, היא ראש, אתחלתא, פסגה, ראשית או ראש דבר. וזהו הקדוש ברוך הוא, שהוא ראש לכל העולם וסופו שנאמר בישעיהו פרק מ"ד ו' : "כה אמר יהוה אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלוהים". בפרק הקודם ראינו את משמעות האות יוד כמייצגת את העל טבעי המחברת בין שמיים וארץ.

וכעת נחקור לעומק היכן בעברית מצויה המילה קי,

נניח לרגע שנראה את המילה "חי" ואין אנו שולטים בשפה, איך נקרא את זה? האות יוד מחליפה בדרך כלל במילה את הניקוד חיריק לכן נקרא את המילה – חי. ומחסום נוסף זה האות "ח" שבשפות רבות כלל לא קיימת. נעבור את המחסום הזה בכך שנכתוב במקומה את האותיות 
CH או KH לכן המילה חי תיכתב בלועזית CHI או KHI . ומכאן למילה KI הדרך קצרה.

האות חית מייצגת אף היא את העל טבעי, החן האלוהי ואת החיים. בגימטרייה האות חית היא שמונה ובמתימטיקה הספרה 8 שוכבת מייצגת אף היא את האין סוף.

הספרה 7 מייצגת את תכלית הקיום האנושי עלי אדמות: שבת, שמיטה, יובל, ואילו סיפרה 8 מייצגת את הלמעלה מהטבע.

רבינו בחיי (ויקרא ט' א') מלמדנו כי רוב ענייני המשכן והמקדש סובבים על חשבון שמונה: שמונה בגדים לכהן, שמונה בשמים בקטורת ושמן המשחה, שמונה מוטות לנשיאת המשכן, שמונה כלי זמר במקדש, כל הקורבנות הוקרבו מהיום השמיני והלאה (ויקרא כ"ב כ"ז).
לסיכום :

ריי – פירושו הוא ראשית החיבור שלנו לאין סוף ולעל טבעי המחבר את עולמנו הדואלי, כלומר האל.
בלועזית אוניברסלי, כללי, חסר גבולות.

קי פירושו בעברית – חי, העל טבעי מתחבר עמנו דרך האות יוד.
בלועזית חיות, אנרגית חיים הזורמת בכל יצור חי.

לכן רייקי = אל-חי.

הזוהר הקדוש מלמד אותנו כי את האין סוף ברוך הוא (כלומר האל) אי אפשר להבין כלל אלא רק את עצם פעולתו. מכאן אנו למדים כי כל שם ושם של הקדוש ברוך הוא אינו מייצג אותו אלא דרך פעולה כך גם השם אל – חי הוא דרך פעולה של האין סוף ברוך הוא.

האם אל – חי אכן זהו רייקי?

בספר שערי אורה מאת המחבר רבי יוסף ג'יקטליה מוסבר כל שם ושם של הקדוש ברוך הוא ותפקידיו. בהקדמתו מסביר הוא את הצורך בידיעת כל שם ותפקידיו על מנת להתכוון בתפילות.

וכי אפשר לבקש ממשרד הפנים עבודה? או ממשרד השיכון לבקש דרכון? לכן על מנת שתפילותינו יגיעו ל"תא דואר" הנכון ישנה חשיבות גדולה לדעת את שמות הקדוש ברוך הוא ותפקידיו וכך נבטיח לעצמנו כי תפילותינו יענו בהקדם האפשרי ולא נקבל תשובה של "המספר הוחלף – אנא פנה אל מודיעין 144"

בשער ב' של "שערי אורה" נאמר על השם אל – חי כך:

השם השני משמות הקודש על דרך המעלות הוא הנקרא אל חי וטעם הנקרא אל חי לפי שמושך ממידת החסד הנקרא אל ולפי שמושך ממידת החיים הנקרא חי…
והסוד בהיות אל חי מריק חיים בברכת אדוני…ואז בדרך הצינורות יתמלאו חיים כל בעלי חיים.

כך בעצם מגדירה הקבלה את פעילותה של אנרגית החיים האוניברסלית של הבורא העוברת דרך המטפל המשמש כצינור מעבר לאנרגיית הריפוי אל המטופל.

בספר בראשית פרק כה' פסוקים א-ו מסופר כי לאחר מותה של שרה אמנו וקבורתה במערת המכפלה ולאחר חתונת יצחק עם רבקה. " ויסף אברהם ויקח אישה ושמה קטורה: ותלד לו את זמרן ואת ישקן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת ושח: וישקן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורים ולטושים ולאומים: ובני מדין, עייפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה, כל אלה בני קטורה: ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק: ולבני הפלגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם.

רש"י בפירושו על הפסוק כותב: שמות טומאה נתן להם. ובמסכת סנהדרין דף צ"א עמוד א' נשאלת השאלה כיצד יכול היה אברהם אבינו למסור לבניו שמות טומאה בעוד כשוף אסור מהתורה (ולפי כמה דעות גם לבני נח אסור היה לעסוק בכישוף) הרשב"ץ (רבי שמעון בן צמח) השיב כי שם טומאה אינו כשוף ממש, אלא הוא שייך לחוכמות הנוגעות בכשפים, שאותם מותר ללמוד ולדעת.

הגור אריה פירש שנתן להם סגולות ומצוות כיצד לגרש מעצמם כוחות טומאה וכיצד מושלים בכוחות הטומאה.

ואילו בספר מעשה ה' הכתב והקבלה נאמר: שלמדם ענייני טומאה כדי שידעו להבחין בין עבודה זרה ועבודת ה' וישמרו מכוחות הטומאה ומשמותיהם.

ראינו כי דר' אוסואי למד סנסקריט השפה בה נכתבו ה"וודות". בוודות אלה מצא דר' אוסואי את הרייקי ושלושים ושתיים הסמלים. הוודות הנם ארבעה ספרים הינדים קדושים שאותם כתב לפי המסורת בראמה. בראמה קיבל את ההארה שלו בסביבות 1800 לפני הספירה. אולם במסורת היהודית ישנו ספר הנקרא "ספר היצירה" המיוחס לאברהם אבינו שחי בסביבות 1800 לפני הספירה (1948 לבריאת העולם לפי ספירתנו) שמתחיל כך: בשלושים ושתיים נתיבות חוכמה..

אנו רואים הן בוודות והן במקורותינו את שלושים ושתיים הסמלים מאותה תקופה היסטורית. האם בראמה ואברהם היו אחד? אולי כך נסביר את ה"מקריות" של בראמה ואברהם בדמיון גם את העובדה כי הודי ויהודי נשמעים קרובים ללא ה"יוד" וסרהסווטי שפירושו גברת שרה ובית ספר נקרא אשרם כלומר אושר רם, טבע נקרא דבע ועוד דמיון רב בין הסנסקריט לעברית אפילו של ימינו.
וכך המתנות שניתנו על ידי אברהם לבניו לארץ קדם חוזרים לארץ מוצאם ומוצאים את כוונתם העמוקה של הסמלים והשמות ודרכי פעולתם.

מסקנה ברורה על פי רוב הפוסקים כי ניתנו על ידי אברהם מתנות רוחניים לבניו שיבחינו בין טוב לרע. ואם השמות של הסמלים שמופיעים בשלב השני של הרייקי, עליו נרחיב בהמשך, נמצאים הן בתנ"ך והן בקבלה אין ספק בקדושתם והם אינם נמנים על שמות הטומאה.

פורסם בפורום רייקי של תפוז בתאריך 13/2/2001

מומלץ לשתף. החברים יודו לכם.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *