מדוע לספר סיפורי זן?
פעם אחת היה איש זקן שחי בראש צוק גבוה ומסוכן. בכל בוקר היה יושב על שפת הצוק וצופה על היער ועל ההרים שמסביב. יום אחד, אחרי שהתיישב למדיטציה הרגילה שלו, הוא הבחין במשהו נוצץ בתחתית התהום. למרות שהדבר היה רחוק מתחתיו, האיש הזקן בעל העיניים החדות ניסה לזהות את הדבר. הדבר נראה כמו תיבה שחורה, גדולה למדי, עם קישוטים מוזהבים – מונחת שם על ראש סלע. "מאיפה היא הגיע לשם? מה יכול להיות בתוכה?" אמר האיש הזקן לעצמו…
אין דבר השובה את תשומת ליבנו כמו סיפור טוב. הרבה לפני שהייתה טלוויזיה, סרטים, רדיו, ואפילו ספרים, אנשים סיפרו סיפורים בכדי לשעשע ולחנך. סיפור סיפורים היה חשוב לתושבי המערות הפרה-היסטוריים היושבים מסביב למדורה כמו שהוא חשוב למנהלי ארגונים בזמן ארוחת הצהרים. זהו הטבע שלנו. אנו אוהבים את התפתחות העלילה והדמויות, השיאים, הפתרונות, המתח והרגש של לחיות וללמוד באמצעות מעשיות של אחרים על כישלונות והצלחות. כל הספרות והמדיה הקיימים היום הם הרחבה של הדחף הבסיסי לספר סיפור טוב. היתרון של סיפור סיפורים הוא שהדבר נעשה פנים אל פנים – כאן ועכשיו, בפני אנשים, כך שניתן לראות, ולשמוע ולהרגיש את תגובותיהם לסיפור. שלא כספרים או טלוויזיה, סיפור סיפורים הוא אינטרקטיבי ואישי. אין אנו עושים זאת לבד, אלא אם אנו סובלים מפסיכוזה… אבל זה סיפור אחר…
מדור זה מכיל אוסף של סיפורים מהמזרח, רובם סיפורי זֶן וטָאוֹ. סיפורים אלו הם עתיקי יומין אשר שרדו את מבחן הזמן. הם מציגים אמיתות שונות לגבי החיים והמוות, אך באותה מידה הם גם שנונים, מהנים, מצחיקים, ולפעמים תמוהים, ואפילו מביאים לשינוי בדפוסי החשיבה. ברגע שנקרא ונלמד כמה מהם, נמצא הזדמנויות שונות לספר אותם, בכל מקום, לכל אחד, משפחה או חברים. חשבו על סיפורים אלו כנושאים לשיחה, אותם אפשר לשלוף בכל רגע כדי לעזור לעצמנו ולאחרים לפתח נושא שיחה.